הפיקדון המובנה: 3 אסטרטגיות השקעה שיאפשרו לכם לישון טוב בלילה

מה תוכלו להשיג דרך One Star? למי ומתי עדיף ללכת על Twin-Win? ואיך אפשר להפוך גם ירידה לרווח מבלי להמר על שורט מסוכן? את סדרת המדריכים שלנו אנו חותמים עם אסטרטגיות מובילות בבניית Structure

בפרקים הקודמים בסדרה הבנו מהו פיקדון מובנה – Structure, ואיך הוא ביחס לאפיקי השקעה אחרים: מניות, אג”ח והשקעות אלטרנטיביות. את הטוב שמרנו לסוף: כיצד עושים את זה באופן חכם.

נקדים ונאמר: במה שנוגע לאסטרטגיות השקעה דרך מוצרים מובנים, עומד לרשותנו מגוון עצום של אפשרויות. זה הרי אחד היתרונות הבולטים בפיקדון המובנה: מקסום יכולות הפרסונליזציה – כל משקיע וסבלנות הסיכון שלו, כל משקיעה וצרכיה הספציפיים. ובכל זאת, עם הזמן התקבעו מספר אסטרטגיות נפוצות, מעין מחסן של תבניות סדורות, שהבנקים הגדולים בעולם מציעים ללקוחות הסטרקצ’ר. ומכאן, כדי לפשט את התהליך, כל שנותר לנו הוא לבחור את התבנית ולהלביש עליה את הפרמטרים המועדפים עלינו (ריבית, הגנות, קופון ומשך הפיקדון). כל היתר כבר יקרה אוטומטית, מאחורי הקלעים.

מעשה שהיה באמת

עוד לפני שנצלול לאסטרטגיות השונות ולמענה הייחודי של כל אחת, נקפוץ לדוגמה אמיתית – מוצר מובנה שהונפק במחצית שנת 2022, נסחר עד מחצית 2023 והסתיים בהצלחה. הוא הורכב משלוש ענקיות טכנולוגיה: אפל, גוגל ומיקרוסופט, ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על 6.92 טריליון דולר – כמעט פי 25 מסך המניות הנסחרות בישראל.

בשלוש החברות כולנו מחזיקים במישרין או בעקיפין, דרך תיק המניות או הקרנות. יחד הן מהוות כ-16% ממדד S&P 500 ו-24% מנאסד”ק 100, כך שהקורלציה שלהן למדדים עצמם גבוהה. וכפי שממחיש הגרף, לאורך זמן, יש גם קורלציה ביניהן:

את הסטרקצ’ר בניתי לאחר עליות גדולות שחווה השוק מתחילת השנה. הגדרתי את התנאים הבאים:

1. אם כל השלוש יעלו בתום התקופה, הבנק ייקח את זו שעלתה הכי פחות ויכפיל אותה פי 3.5. לדוגמה: אם אפל תוסיף 10%, אמזון 15%, וגוגל 20%, אני אקבל עלייה של 35% (10%X3.5). זאת לעומת ממוצע ביניהן – 15% בלבד – בחשיפה שלא דרך סטרקצ’ר. 

2. אם כל השלוש ירדו, אני מוגן עד ירידה של 20%. לדוגמה: אם אפל תאבד 8%, אמזון 12%, וגוגל 19%, ההשקעה שלי מוגנת ב-100%. 

3. אם לא תהיה התאמה בהתנהגות, כלומר: מניה אחת לפחות מבין השלוש תרד ואחת לפחות תעלה, אזי בירידה של עד 20% אני מוגן – לא מפסיד, ולמרות העלייה גם לא מרוויח. הדרך היחידה לספוג הפסד היא בירידה של יותר מ-20% באחת המניות (וגם אז רק באופן יחסי, ורק משיעור זה ואילך).

בשורה התחתונה, המוצר המובנה ענה באופן מקסימלי על השילוב הרצוי עבורי של הגנה לצד מקסום תשואה לאחר עליות גדולות, כשהוא יודע לבצע התאמות למצבים שונים בשוק דינמי ולתת לי יחס סיכון-סיכוי מצוין. לאורך תקופת ההשקעה, הבנק המנפיק רשאי לסיים את המוצר טרם זמנו, אך תמורת תשלום ריבית של 50% על הקרן למשקיע. ניתן לראות, אם כן, שכל התנאים רשומים באופן ברור, ואין מקום לפרשנות או אי ודאות.

וכעת, שלוש אסטרטגיות נפוצות שיכולות לדבר לכל אחד על פי צרכיו האישיים ולספק לו אלטרנטיבה טובה יותר לאופן שבו השקיע עד היום, תוך ניצול ההזדמנויות שבשוק באותה נקודת זמן:

Structured Note

אסטרטגיה זו מקושרת לנכס הבסיס שנבחר לחשוף אליו את הפיקדון המובנה – מניה, מדד, סחורות וכדומה. הריבית שנוכל לגזור תלויה בסוג הנכס: אם למשל נשלב מניה של חברה מסדר גודל בינוני-קטן מסקטור הטכנולוגיה, הריבית שתוצע לנו תהיה גבוהה יותר לרוב מאשר במניות של בנקים גדולים. עניין של Risk-return profile. וכזכור, עומדת לזכותנו ההגנה על הקרן מפני שיעור מסוים של ירידות במחיר כל מניה, כאשר הבדיקה נעשית רק בתום התקופה ואינה מושפעת מהתרסקות ותיקונים נקודתיים.

בתוך משפחת הפיקדונות הזאת ישנן אסטרטגיות משנה. למשל: הגנה נוספת על הקופון. כך, מלבד הגנה עד ירידת שווי של נניח 50% במניה עצמה, נוכל גם להבטיח לעצמנו את הקופון התקופתי תמורת צמצום מסוים בתשואה. ניתן גם להפעיל מנגנון של “קופון זוכר”, שאומר שגם אם ברבעון כלשהו לא קיבלנו קופון בשל ירידה חדה נקודתית של המניות/המדד, נקבל אותו בדיעבד אם באחד הרבעונים הבאים שוב נעמוד בתנאים (ירידה של פחות 50% ביחס למחיר המקורי).

מנגנון אופציונלי נוסף שכדאי להכיר הוא One Star, שדואג שלא נהיה תלויים במניה אחת במקרה קיצון של ירידה חדה בתום התקופה. די בכך שהמחיר של אחת המניות שהכנסנו לסל נותר זהה ליום פתיחת הפיקדון, כדי שנהיה מוגנים במאת האחוזים בקרן שהפקדנו. הביצועים של יתר המניות, גם אם ירדו ביותר מ-50%, פשוט לא רלוונטיים עבורנו. זה הוכיח את עצמו מאוד בשוק המשברי של 2022, כאשר למרות התרסקות המדדים בשיעורים של עשרות אחוזים, פיקדונות מובנים רבים שהורכבו נכון לא הפסידו כסף.

אסטרטגיית ה-Structure Note, המכונה גם Autocallable או Reverse Convertible, היא הקרובה ביותר להשקעה ישירה במניות. אומנם, אין כאן השתתפות ברווחי המניות עצמם. אבל המוקד, בדומה לניהול תיקים, הוא בבחירת המניות שישיגו את יחס הסיכון-סיכוי הטוב ביותר. בנקודה זו בא לידי ביטוי הערך המוסף של בונה הפיקדון, שיכול למשל לזהות מומנטום חיובי בעקבות דוח כספי חזק במניה שירדה לאורך השנה (כלומר, החדשות הרעות לגביה כבר מאחוריה ומגולמות במחיר). יש כאן המון מקום למשחק ויצירתיות – שילוב של חברות גדולות וקטנות, יציבות ותנודתיות ועוד.

למי מתאימה האסטרטגיה? לאנשים המבקשים להשקיע בשוק ההון אבל רוצים לצמצם את הסיכונים. אנשים המבינים כי התנודתיוּת – הכותרות המלחיצות בעיתונים, תפיסת השוק כקזינו – גורמת למשקיעים רבים לטעויות בשיקול הדעת, כגון מימוש מניה בגלל ירידה נקודתית (כשלא פעם התיקון מגיע כעבור יומיים). ועוד עניין חשוב: רמת ודאות כמו שיש ב-Note-ים לקבלת תזרים שוטף, אין באף מוצר פיננסי אחר. ודאי לא כנגד מניות ובסביבת ריביות גבוהה.

Capital Guaranteed

באסטרטגיה הזאת, שמכונה גם Shark Note, אנחנו מבטיחים הגנה של 95% ואפילו של 100% על הקרן. הבחירה היא בנכס אחד, בדרך כלל מדד (נאסד”ק, S&P 500) או דרך תעודת סל (ETF). ככל שהנכס הזה תנודתי יותר, הריבית שתוצע לנו עליו בפיקדון המובנה תהיה גבוהה יותר.

דוגמה: נצמיד את הפיקדון לנאסד”ק, בשעה שהוא עומד על 1,000 נקודות, למשך 24 חודשים. אם בתום התקופה יעלה המדד עד 17% – 1,170 נקודות – נראה בפיקדון תשואה בשיעור זהה. אם הוא יירד עד 20%, הקרן שהפקדנו מוגנת מהפסד. והקאץ’: אם המדד יעלה בשיעור גבוה מ-17%, לא נהנה ממלוא העלייה אלא רק מ-12%. רק שימו לב שגם ריבית של 6% בשנה זה לגמרי לא רע.

למי מתאימה האסטרטגיה? למי שרוצה הגנה מלאה על ההשקעה אבל לא מוכן להסתפק בריבית הפיקדון, ולצד זאת – ניתוח השוק שלו מביא אותו למסקנה שיחס הסיכון-סיכוי כאן עדיף על פני חשיפה מלאה למדד. למשל: משקיע שמתקשה להאמין שמדד S&P 500, שכבר הוסיף השנה 20%, יעלה בשנתיים הקרובות בלמעלה מ-25% נוספים. אדם כזה עשוי להעדיף להשקיע דרך המוצר המובנה עם הגנה של 100% (כאשר עד עלייה של 25% הוא יגרוף את כל הרווח).

Twin-Win

כאן הרעיון הבסיסי הוא להרוויח גם מירידה. בוחרים בדרך כלל נכס בודד, נניח מניה שאנחנו מאמינים בה, ובמצב של עלייה או ירידה של עד 25%, למשל, נהנים מהתשואה במלואה (כלומר ירידה מיתרגמת לעלייה באותו השיעור). שימו לב שכאן אנחנו מרוויחים לא ריבית מוסכמת, אלא ממש את תשואת המניה. לכן, האסטרטגיה הזאת מכונה גם Participation – השתתפות בתשואה.

הצד השני של ההשתתפות הזאת מגלם עבורנו סיכון מסוים: אם המניה תרד מעבר לשיעור המוסכם (יותר מ-25%, בדוגמה שלנו), נספוג את הירידה הזאת במלואה. אבל גם כאן אפשר ליצור מנגנוני הגנה נוספים תמורת תשואות נמוכות יותר, עם מקום רב למשחק. ניתן גם “לשחק” עם כמה מניות ואף לשלב בין אסטרטגיות, למשל: Twin-Win ו-Capital Guaranteed.

למי מתאימה האסטרטגיה? לאנשים המשקיעים במניות ספציפיות/מדדים ומבינים כי יחס הסיכון-סיכוי שלהם כאן עדיף. למי שמאמין במניה של חברה מסוימת, אבל רואה אפסייד של לא יותר מ-20% השנה – ישתלם לו להיחשף אליה דרך מוצר מובנה. מוצר שמאפשר לו ליהנות משיעור העלייה שהוא צופה, אך מסוגל גם להפוך עבורו ירידה באותו השיעור לרווח.

זה לא בשמיים

עד כאן האסטרטגיות – יש כאמור עוד שפע של אופציות – ועד כאן הסדרה כולה. אני מקווה שהצלחתם להפיק ממנה ערך, לטעום קצת מהעולם ההיברידי של הסטרקצ’רים (שאני, כמו שכבר הבנתם, מאמין בו מאוד) ולהתרשם שבהשקעות לא חייבים להמציא את הגלגל, להתחכם יתר על המידה וללכת “על הקצה”. המוצרים המובנים מייצגים יצירתיות בפיננסים ומציעים חוויית השקעה מותאמת, הרבה מעבר לגבולות ההשקעות המסורתיות כמו מניות או אג”ח. הם מאפשרים למשקיעים להתאים כל נכס לצרכים הספציפיים שלהם, תוך איזון עדין של התשואה הרצויה עם רמת חשיפה אופטימלית. במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, הם מצמצמים את התנודתיות בהשקעות. בדרך הזו, הפיקדון המובנה מאפשר לנו ליהנות משוק ההון ועדיין לישון טוב בלילה, עם מקסימום מנגנוני הגנה שמונעים את הכשל הנפוץ בתחום – האפקט הפסיכולוגי.

וכמו בכל פרק, נמליץ לפנות לייעוץ פיננסי מקצועי כדי ליצור את התמהיל המדויק עבורכם, בהתאם לסבלנות הסיכון של כל אחת ואחד, ולבחון כיצד ניתן לשלב פיקדון מובנה בתיק.