הריבית הגבוהה מחזירה לאופנה את אפיק ההשקעה ההיברידי של פיקדון מובנה (Structure). איך זה עובד? אילו אסטרטגיות חשוב להכיר? ומהן ההגנות הייחודיות שמציעים המכשירים למשקיעים? שקט נפשי עם שף פרטי – כתבה ראשונה בסדרה
אז איפה נכון להשקיע עכשיו? האמת ששאלת מיליון הדולר הזאת לא מנוסחת כמו שצריך. השאלה המדויקת היא: איפה נכון לי. ב-Trade off שבין סיכון לתשואה יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים, והם משתנים מאדם לאדם. אבל בין הקצוות, יש דרך שלישית. מכשיר אפקטיבי שכנראה לא שמעתם עליו (תיכף נבין גם למה), ושיכול לתת לכם “ליהנות מכל העולמות” – גם מהגנה חזקה על הכסף, וגם מהסיכוי להגדיל אותו באופן משמעותי.
לאפיק ההשקעה המיוחד הזה קוראים “פיקדון מובנה“, או Structure. לאורך הסדרה שלנו נכיר אותו לעומק, נבין למה הוא חוזר עכשיו לאופנה ובגדול, נסקור אסטרטגיות מרכזיות להשקעה בו ונשווה לאפיקים אחרים – מניות, אג”ח ונכסים אלטרנטיביים. הפרק הזה הוא סוג של מבוא, ומבוא מטבעו כללי יותר. ליישום ולדוגמאות קונקרטיות ניכנס יותר בהמשך.
אבל לפני שניגש לעסק, הערה חשובה, שרלוונטית לא רק לסטרקצ’רים אלא להשקעות בכלל: כמו בעולמות אחרים – רפואה, ביטוח, הפנסיה שלכם – התחום הזה רווי מונחים מקצועיים. יש מי שבטוח שאנחנו, המומחים בענף, עושים את זה בכוונה כדי לבלבל (ולהישאר חיוניים). אני מבטיח לתת בסדרה שלנו רק את המינימום ההכרחי בהקשר הזה, ובעיקר לדאוג שלא תלכו לאיבוד. אז לא להתרגש ולא להיבהל, העיקר שתבינו את העקרונות. התחלנו.
מהו סטרקצ'ר (ולמה לא סיפרו לכם על זה)
אפיק ההשקעה הזה, שהוא בעצם אוסף של מוצרים רבים ומגוונים, צבר פופולריות בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. הוא הוצע בעיקר על ידי הבנקים הגדולים באירופה, כחלק מתפיסת ה”נגזרים” (Derivatives) – השקעה לא ישירה בנכס הבסיס (מניית חברה, למשל) אלא בנגזרת שלה.
הרעיון שמאחורי הסטרקצ’ר הוא פשוט: מול שוק ההון התנודתי, ולאור המורכבות המנטלית שכרוכה בעולם ההשקעות – בסוף, אתם יודעים, כלכלה היא בעיקר פסיכולוגיה – הבנקים ביקשו להציע ללקוחות מוצר היברידי. כזה שמצד אחד, יפחית באופן משמעותי את חוסר הוודאות של השוק ויגן על המשקיע מפני ירידות חדות, אך מצד שני, יותיר בידיו את האפשרות ליהנות מהעליות.
נניח שאתם מעוניינים להיחשף למניית אפל. אפשרות אחת היא לרכוש אותה באופן ישיר, באמצעות חדר מסחר או דרך ברוקר. אפשרות נוספת לחשיפה, שרבים כבר נמצאים בה מבלי לדעת, היא דרך קרנות ההשתלמות, קופות הגמל ושאר סוגי החסכונות. אז הנה הוספנו עוד שיטה: הפיקדון המובנה. כאן אנחנו בעצם שמים סכום כסף בפיקדון ומצמידים אותו לערך המניה (זוהי הנגזרת). היה והמניה יורדת עד שיעור מסוים, נניח 20% – ניהנה מהגנה מלאה על הכסף שהשקענו (הקרן). מנגד, אם המניה עולה, נוכל ליהנות מכך בשיעור פחוּת, נניח של 12%. כמובן, זו דוגמה כללית מאוד, רק כדי להבין את הבסיס. האופציות למשחק רבות ומגוונות.
אבל רגע, איך עושים את זה? איך נדע להגדיר את כל הסייגים וההגבלות שאנחנו מצפים מהמערכת לתת לנו? מה שיפה זה שאנחנו לא צריכים לדעת – הכול קורה מאחורי הקלעים.
פיקדון מובנה, כשמו כן הוא: מכשיר שהבנקים מעמידים לרשותנו, עם יכולת לבצע באופן אוטומטי את ההוראות כפי שנגדיר לו. ממש כמו שבונים אתר ב-Wix בלי להבין דבר בקוד, כותבים קוד בעזרת ChatGPT, או מגיעים במטוס סילון לארצות-הברית בלי שמץ של מושג באווירונאוטיקה.
ארבעת מרכיבי הסטרקצ'ר
אנחנו עדיין בפרק המבוא, ולא ניכנס בשלב הזה לעובי הקורה מבחינת אסטרטגיות השקעה. אבל רק כדי לסבר את האוזן, הנה ארבעת המרכיבים הבסיסיים שנצטרך להגדיר לצורך השקעה באפיק הפיקדון המובנה:
- נכס הבסיס – מניות, מדדים (דרך תעודות הסל), סחורות ומט”ח. במקרה שלוקחים מספר מניות, ישנם מכשירים של The Worst of – כשהמניה הקובעת היא זו שבתום התקופה צמחה הכי פחות (או איבדה הכי הרבה). אני מציע גישה אחרת של One Star – המניה המצליחה היא הקובעת, בתוספת מנגנוני הגנה הדדיים בין המניות לאורך תקופת ההשקעה.
- תקופת ההשקעה – חודשים, שנים. בדרך כלל, כדי לקבל את ההגנה, הפיקדון הוא ל-18 עד 24 חודש. כיוון שהבדיקה מתבצעת רק בתום התקופה, יש כאן הגנה מפני “ברבורים שחורים” וזעזועים נקודתיים של השוק. ב-2022 הנקודה הזאת התבררה כסופר חשובה, ועוד ניגע בכך בהמשך הסדרה.
- שיעור ההגנה על הקרן – הכוונה לאותו שיעור ירידה שעד אליו, הכסף מוגן. בדוגמה ההיפותטית הראשונה שלנו דיברנו על ירידה של 20%, אבל האמת שאני מעדיף הגנה של עד 50%. יחד עם שאר המנגנונים, זה בדרך כלל מכסה.
- אופי הפיקדון עצמו – א. איזו ריבית הוא ייתן, וכבר אמרנו: הריביות הגבוהות במשק הופכות את העניין למשתלם בהרבה. ב. האם לאורך התקופה הפיקדון מחלק קופון – תזרים חודשי/רבעוני /חצי שנתי וכולי. יש גם אפשרות ל”קופון זוכר”, שפירושו שאם באחת התקופות לא התקבל תזרים, עקב חריגה משיעור הירידה המוגן (נניח, ירידה של 51%), עמידה בתנאים ברבעון מאוחר יותר תפצה על כך ותחלק גם את התזרים החסר.
נעים להכיר, השף הפרטי שלכם
כשמבקשים ממני להגדיר את עולם הסטרקצ’רים בשתי מילים, אני עונה: שף פרטי. כזה שלא מבקש מכם לבחור מתוך מספר מוגדר ומוגבל של מנות.
בכל אחת מהקטגוריות, ובוודאי בשילוב ביניהן, יש מקום רב למשחק. ועוד לא נכנסנו לסוגי המוצרים – רק תיארנו בקווים כלליים את משפחת מוצרי ה- Autocallable הנפוצים. קיימות משפחות נוספות, כמו מוצרי Capital Guaranteed המגנים על הקרן בשיעור של עד 100% אך מגבילים את העלייה הפוטנציאלית, או מוצרי Participation המתרגמים גם ירידה של עד אחוז מסוים לעלייה.
ככל שנתקדם בסדרה, נראה עד כמה העולם הזה מגוון ודינמי. אבל חשוב שנזכור: הוא לחלוטין לא מגיע מאזורי הספקולציות המסוכנות. להיפך, הוא נועד להפחית סיכון בהשוואה להשקעה ישירה בבורסה, לצמצם את חוסר הוודאות שמאפיין את השוק – ועדיין לאפשר לנו ליהנות מפירותיו, ובצורה חזקה בהרבה מאשר בחסכונות האחרים. והרי אמרנו כבר בפתיח: השאלה היא לא איפה נכון להשקיע, אלא איפה נכון לי.
בפרקים הבאים נציג כלים פרקטיים בדרך לתשובה, כולל אסטרטגיות השקעה וכן השוואה לאפיקי השקעה אחרים: מניות, אג”ח והשקעות אלטרנטיביות.
